עומרי בן נח-הסערה באביב/ דבורה עומר,

תעודת זהות לספר

א.             שם הספר: סערה באביב

ב.              שם הסופר: דבורה עומר

ג.               שם המאייר: אריה למדן

ד.              שם ההוצאה לאור: הוצאת ספרים יוסף שרברק בע"מ ת"א

ה.             שנת ההוצאה לאור: 1987

ו.               מספר עמודים: 280

2. התבוננו בכריכה

‏א.      על מה לדעתכם יסופר בספר? הסבירו מדוע אתם חושבים כך?

לדעתי יסופר על סערה שקורית באבי. אני חושב כך כי בכריכת הספר יש איור של רוח עם עץ שעומד להישבר.

‏ב.       בדקו את השערותיכם על פי התקציר בכריכה האחורית , האם צדקתם בהשערתכם?

לא צדקתי בהשערתי, כי בספר מסופר על סערה בלב וברגש, ובזמן שמח.

‏ג.        מיהו/ מיהי  מחבר/ת היצירה אותה בחרתם לקרוא?

מחברת היצירה היא דבורה עומר.

‏ד.       אילו יצירות נוספות חיבר/ה?

היצירות הנוספות שדבורה עומר חיברה:

    יומנה של תמר גל מקיבוץ רימון (1959)

    עושים חיים (1961) — תמר בת ה-12 מספרת על חוויותיה בכיתה ז'.

    עד השמים (1961) — 15 סיפורי ילדות.

    שלום לך, אמריקה (1966) — תמר בת ה-13 יוצאת עם הוריה לעולם חדש.

    הבכור לבית אב"י (1967. פרס למדן) — סיפור-חייו של איתמר בן אב"י, הילד העברי הראשון.

    30000 ק"מ בשנה אחת (1967) — תמר בת ה-14 מספרת על טיול גדול ולבטי בגרות.

    שרה גיבורת ניל"י (1967) — סיפור-חייה האפי של שרה אהרונסון.

    הרפתקאות עמרי במקסיקו (1967) — נער ישראלי העובד בחווה אמריקנית, יוצא להחזיר עגל גנוב לבעליו.

    מעשה בלולי ה... (1967. פרס אסתר רבינוביץ') — ידידות בין בן-מושב לבין גור-חתולים שמצא בשדה ואשר גדל והיה לנמר.

    הרפתקאות עמרי בצפון הרחוק (1968)

    הכלב נו-נו-נו (1968) — הרפתקאות כלבלב בחוג המשפחה.

    מסע לארץ הגשם (1968) — סיפור מצולם על ילדים בקיבוץ נגבי.

    הרפתקאות עמרי בקיץ 1967 (1968)

    הכלב נו-נו-נו יוצא למלחמה (1968)

    לאן נעלם קפיטן קוק? (1969) — מבצע בלשי של ילדים המחפשים תוכי שנעלם.

    צוללים קדימה (1969) — קורותיו של נער צפון-אפריקני שהיה לאיש הקומנדו הימי.

    שלך באהבה (1969) — סיפור-במכתבים על אהבה ראשונה.

    אני אתגבר (1970) — נערה פגועת שיתוק מוחין מספרת בגוף ראשון על מאבקה האינסופי בנכותה.

    כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי (1970) — ידידות סודית בין ילדה חולמנית לבין גמד בלתי-נראה.

    לחול ולחג (1970. עם אוריאל אופק) — סיפורים, שירים ופרפראות לחגים ולעונות השנה.

    אימא-עשרה או צער גידול הורים (1971) — אם מספרת על אירועי יומיום במשפחה.

    מעבר לכביש או חבורת עלומים (1972) — סיפורם האמיתי של חבורת ילדים חסרי בית, שגדלו ליד בן-שמן במעון שהוקם למענם על ידי המחנך חיים בר-נחום.

    הגבול שבלב (1973. פרס משרד החינוך) — ילדי קיבוץ-ספר מנסים לטוות יחסי רעות עם שכניהם הערבים.

    על הגובה (1974) — קורות נערה מעולות "מרבד הקסמים" שהייתה לדיילת.

    לי-לך (1974) — סיפורים, אגדות, שירים, חידות ובדיחות:

        בילוי נעים לשעות הפנאי

        עננים בשמים לימים גשומים

        מצפון ועד דרום

    פגישה על ענן (1975) — סיפורים קצרים.

    הבריחה אל החופש (1976) — סיפור בריחתו של מרידור מפקד האצ"ל ממחנה-מעצר באפריקה.

    מגדל של קוביות בניתי (1976) — סיפורים קצרצרים לטף.

    מסיפורי התורה (1976):

        בריאת העולם

        בגן-עדן

        אדם וחווה

        קין והבל

    אמנון ותמר (1977) — שמונה כרכי שירים, סיפורים ופרפראות:

        ארץ החלומות

        יום טוב לי

        אני שונא מלחמות

        הבובה חולה

        חגי אביב וקיץ

        חגי סתיו וחורף

        חיות מספרות לי

        מסיפורי סבא

    פעם אחת (1978) — שמונה ספרוני אגדות מעובדות:

        אגדות ארץ-ישראל

        בית-המקדש

        אגדות שבת

        איש חסיד היה

        אמשול לך משל

        היה היה מלך

        הפלא ופלא

        חכמה ומעשי מרמה

    הנשיקה שהלכה לאיבוד (1978) — סיפורים קצרים לטף.

    קוף אחרי בנאדם (1979) — סיפורי משחק.

    לאהוב עד מוות (1980) — סיפור אהבתם ומותם של הפלמ"חאית זהרה לביטוב וחברה שמואל קופמן.

    במזל אישה (1980)

    קול קרא בחשכה (1980) — ביוגרפיה בלטריסטית של בנימין זאב הרצל.

    פגיעה ישירה (1981) — סיפור בעל רקע אוטוביוגרפי, מסופר בגוף ראשון, על בת-קיבוץ הגדלה על רקע השמועה שאמה התאבדה.

    פעמונים (1982)

    לא מתחשק לי (1982) — סיפורים קצרים לטף.

    דמעות של אש (1983) — סיפור-חייה של צביה לובטקין.

    אל ראש ההר (1984) — סיפור-חייו של דוד בן-גוריון.

    עוד ועוד אגדות (1985)

    פתאום באמצע החיים (1985) - סיפור חייו של הטייס אל"מ זוריק לב.

    לאן מגיעים כשהולכים לאיבוד? (1985)

    בעקבות הלהבות (1986)

    סערה באביב (1987) - סיפור חייו של טוביה קושניר, שהיה חלק מהל"ה

    התחנה: טהרן (1988)

    בדהרה (1989) - סיפור חייה של מניה שוחט, אשת ארגון "השומר"

    הרפתקה בחלל (1989)

    התרופה הטובה (1990)

    השבוע הארוך ביותר בחיי מורן (1990)

    שקרן מאין כמוהו (1990)

    ככה זה כן תשובה (1992)

    הרפתקאות בכוכב ממתק (1993)

    ריקוד באור אדום (1994)

    מי זו פידי מותק? (1994)

    דבורה עומר מספרת (1998) — שלושה כרכים ביוגרפיים, הכתובים בעברית קלה.

        דבורה עומר מספרת על הרצל

        דבורה עומר מספרת על בן-גוריון (איירה ליאת בנימיני-אריאל)

        דבורה עומר מספרת על מנחם בגין

    המקק שנכנס לו ג'וק (1998)

    אהבת איתמר (2001) — סיפור-אהבתו של איתמר בן אב"י, העלם העברי הראשון, ללאה אבושדיד.

    נשבעתי אמונים (2005) - על ילדותו ונעוריו של יצחק רבין.

    ספורים בחתולים (2005)

    סיפור שקרה לי בדרך (עם ורד רביב-שוורץ) (2010)

‏ה.      האם ביצירותיו/ה יש מכנה משותף?

ביצירותיה של דבורה עומר יש מכנה משותף. חלק מספריה מכוונים לילדים ומספרים על חי הילדים במשפחה ובקיבוץ. חלק אחר של ספריה הן ביוגרפיות המעובדות לקריאת בני נוער ועוסקות בדמויות מתולדות הציונות והיישוב העברי.

‏ו.        כתבו את הידוע לכם על המחבר/ת ועל יצירותיו/ה.

דבורה עומר נולדה בקיבוץ מעוז חיים למשפחת מוסינזון. הוריה התגרשו בילדותה. כשהייתה בת 11 נהרגה אמה בתאונת אימוני ירי של ההגנה. כיוון שאסור היה לומר לבריטים את הסיבה האמיתית, הומצא סיפור כיסוי לפיו אמה התאבדה, וכך נאמר גם לה. את סיבת המוות האמיתית של אמה גילתה עומר רק בבגרותה. אביה משה מוסנזון (אחיו של הסופר יגאל מוסינזון) ערך את עיתון הנוער העובד, "במעלה", שם פירסמה את סיפוריה הראשונים. בזמן היעדרותו של אביה מהארץ בשליחות הבריגדה גדלה עומר בקיבוץ לבדה.

דבורה עומר הייתה מורה בקיבוץ מעוז חיים ובאותו זמן החלה לפרסם בעיתון "דבר לילדים" מדור בשם "דפי תמר" (1955), שנכתב כיומן של נערה בת קיבוץ. מדור זה הפך מאוחר יותר לסדרת ספרים, שהראשון בהם, "דפי תמר", יצא לאור בשנת 1959. זו הייתה ההתחלה שבעקבותיה באו עשרות ספרים נוספים ועומר הפכה לאחת הסופרות האהובות על הילדים ובני הנוער בישראל.

דבורה עומר זכתה במספר פרסים כהוקרה על פועלה בתחום ספרות הילדים והנוער, ביניהם פרס זאב, פרס למדן, עיטור אנדרסן על ספרה "דמעות של אש" ב- 2005 הוענק לה פרס שרת התרבות בקטגוריית ילדים ונוער וב-2006 זכתה בפרס ישראל לשנת 2006, בנימוקי השופטים נכתב כי "עומר הצליחה להפוך את העבר הישראלי-ציוני למסכת חיה של דמויות מופת ואירועים מסעירים, שיחד בנו את המפעל הציוני האדיר".

חלק ניכר מספריה של עומר הן ביוגרפיות המעובדות לקריאת בני נוער ועוסקות בדמויות מתולדות הציונות והיישוב העברי. ביוגרפיות אלה מובאות בצורה קלה וידידותית ומקרבות את הקוראים אל הגיבורים עליהם היא כותבת. ספרים אחרים עסקו בבעיות התבגרות של ילדים ובני נוער.

אחדים מספריה הומחזו והפכו להצגות ילדים מצליחות בתיאטרון לילדים ולנוער.